דמיינו לרגע כי בעל חשבון הבנק של המחר היה מזמין אותנו לבקר אצלו בחשבון לראות כיצד זה מתנהל. כולנו רוצים לדעת כיצד יראה המחר, מה ישתנה? כיצד נוכל לשפר? מה תהייה הטכנולוגיה? מה נוכל לעשות באמצעותה?
מה היינו מגלים אם היינו קופצים לביקור ומבקשים מספר המלצות כיצד לפעול בחשבון? מחר.
היינו רואים כי בעל החשבון של המחר הולך פחות לסניף הבנק, מקבל הרבה יותר אינפורמציה כלכלית ויש לו מגוון רחב של אפשרויות. השליטה שלו על מה שקורה טובה מאוד ומערכת היחסים עם הבנק ברורה ודי שקופה. הוא מפעיל מגוון של שירותים פיננסיים באמצעות האינטרנט. הוא גם לוקח אחריות יותר ממה שחברו של האתמול עשה. בהתחלה היה לו קצת קשה, למרות הכול זה לא פשוט.
התיישבנו לשמוע מה עושה החשבון של המחר כיצד הוא פועל ומה הוא ממליץ לעשות כשמחר יגיע:

1. לבדוק את הסכם האשראי כל שלושה חודשים לפחות.

למה הכוונה?

אנחנו חותמים על הסכם מסגרות אשראי עם הבנק. ההסכם מגדיר עד כמה מותר לנו למשוך מהחשבון, כלומר להיכנס למינוס וכמה ריבית זה עולה לנו. אחת לשלושה חודשים הבנק מחייב אותנו. זו עלות האשראי התקופתית. יש לבדוק אותה.  כמו שבודקים חשבון בסוף הארוחה במסעדה.

איך עושים זאת?

  1) נכנסים לאתר הבנק באינטרנט.
  2) בודקים בכמה חיוב ריבית חויבנו בסוף הרבעון.
  3) מורידים את תנועות דפי הבנק של שלושת החודשים האחרונים לגיליון אקסל ושומרים אותו במחשב האישי.
  4) נכנסים למערכת אסטורנו.
  5) מקלידים את תנאי מסגרות האשראי שלנו. או אם הקלדנו בעבר הם יוצגו לנו על ידי המערכת.
  6) מטעינים את גיליון דפי הבנק למערכת אסטורנו.
  7) בוחנים את דוח התוצאה ורואים כי אין פערים בחיוב.
  8) אם יש מתקשרים לברר עם פקיד הבנק.

2. לבחון האם מסגרות האשראי מתאימות לנו.

למה הכוונה?

הבנק מציע לנו תנאי אשראי. ברוב המקרים אנחנו מסכימים ללא הרבה בדיקות נוספות. העניין הוא שהשאלה החשובה ביותר היא: האם התנאים מתאימים לנו? או יותר נכון לתזרים הכניסות והיציאות (הפקדות ומשיכות בחשבון) בחשבון העו"ש שלנו.
בבסיסה מסגרת אשראי מורכבת מסכום הכסף שמותר לנו למשוך מהחשבון מתחת לאפס ועלות הריבית שנשלם בתמורה. אבל אם לדוגמא אנחנו מבקשים תקרת מסגרת של 70 אלף שקלים, הבנק יפצל את הסכום ברוב המקרים לשני מדרגים, למשל עד – 40 אלף שקלים בריבית אחת ומעל 40 ועד 70 בריבית גבוהה יותר.
אז מה חשוב לבדוק? חשוב לבדוק שאנחנו מנצלים נכון את המדרגים או יותר נכון האם ישנם מדרגים טובים יותר עבורנו, שעבורם נשלם פחות. למשל 50 אלך שקלים ו – 20, או 45 אלף שקלים ו – 25 וכדומה. התשובה היא מתמטית – פשוט צריך לחשב מול מה קורה בחשבון. אנחנו כמובן נוטים לא לעשות זאת כי זה גוזל זמן וזה די מסובך.

איך כן עושים זאת בקלות?

  1) מטעינים את גיליון דפי הבנק של החשבון למערכת אסטורנו.
  2) מנתחים אותו על בסיס נתוני מסגרות האשראי.
  3) בוחנים את הדוח של אסטורנו שנקרא דוח התפלגות צריכת האשראי בתוך המסגרות.
  4) רואים כמה השתמשנו בכל אחד מהמדרגים.
  5) עושים סימולציות באופן שמשנים את תנאי מסגרות האשראי ומנתחים שוב את החשבון – רואים כמה חסכנו.
  6) מדברים עם הבנק ומשנים.
  7) חשוב לזכור: בין הלקוח לבין הבנק יש מערכת יחסים – הבנק מצפה כי נדרוש שינויים. אם לא דרשנו הוא לא יתעקש. כמו כל צד בכל עסקה. זה לגיטימי מצדו.

3. להשוות הצעות בין מספר בנקים או מספר הצעות שונות בתוך הבנק.

למה הכוונה?

כאן הנושא יותר מהותי. באופן בסיסי כל אדם צריך להעדיף מספר אפשרויות. אז מצבו בדרך כלל טוב יותר. בממשק עם הבנק בדרך כלל אנו מגיבים להצעות שהוא מציע לנו. פחות יוזמים, יותר מוותרים. מדוע? לא תמיד ברור, לעיתים זה גם לא רציונאלי..

איך עושים זאת?

מייצרים כמה שיותר אפשרויות ומשווים ביניהם. הפרקטיקה הרבה יותר פשוטה ממה שחושבים.

1) מתקשרים או נכנסים לסניפי בנקים שונים ומבקשים הצעות. במקרה שלנו למסגרת אשראי בחשבון עו"ש.
2) כל הבנקים ישמחו להציע לנו כאלה. מומלץ פשוט לנסות.
3) שוב, מפעילים את מערכת אסטורנו ובוחנים את כל אחת ואחת מההצעות.
4) נוכל לראות די מיד מהי הזולה ביותר וכמה כסף חסכנו.

4. התזרים העתידי

למה הכוונה?

בייחוד עבור חברות. הם יודעות מה צפוי לקרות בחשבון בחודשים הקרובים. מה יכנס ומה ייצא. ולכן גם מה תהיה היתרה בכל יום – כמה חודשים קדימה, וכמה זה יעלה להם.
מה עושים?

  1) מטעינים את גיליון דפי התזרים ל החשבון למערכת אסטורנו. במקרה הזה הוא בדיוק כמו דפי הבנק אולם עם תנועות עתידיות.
  2) מנתחים אותו על בסיס מסגרות האשראי בחשבון.
  3) רואים כמה אנו צפויים להיות מחויבים בהתאם.
  4) מקבלים החלטות ניהוליות בהתאם: משנים מסגרות, מעבירים כספים בין חשבון לחשבון או כל דבר אחר שמנהלי כספים יודעים איך לעשות.

  5. אופטימיזציה של תהליך ההפקדות והמשיכות מהחשבון

למה הכוונה?

לאופן שבו אנו מפקידים או מושכים כספים מחשבונות הבנק שלנו. נושא זה מתאים רק למי שמנהל לפחות שלושה חשבונות בנק בו זמנית, פעילים. ניתן דוגמא של הפקדה. זו אותו עיקרון כמו משיכה. נניח כי נכנס לנו סכום של כסף ואנו צריכים להפקיד אותו לאחד מהחשבונות. איך נדע לאיזה כדאי לנו? כדאי זו שאלה כלכלית. בהנחה שאנו מבקשים להרוויח כמה שיותר בריבית הזכות או לחילופין לשלם לבנק כמה שפחות בריבית החובה הרי אנו צריכים לבחון באיזה חשבון  תנאי האשראי הטובים ביותר – עבור המינוס או בגין הפלוס. שוב זה חישוב מתמטי שצריך לבצע. העניין הוא שהרבה בוחנים מהו החשבון שבו היתרה היא הגבוהה ביותר. זו טעות. יכולה להיות לנו יתרה של מינוס 100,000 שקלים שעולה לנו פחות מיתרה של 50,000 שקלים במינוס. כיצד זה יכול להיות? שוב כי זה תלוי במסגרות האשראי ויש להכפיל את היתרה בנוסחת חישוב הריבית. מתמטיקה.
אגב לעיתים אנו פשוט מפקידים בהתאם לניסיון העבר. כלומר זו הפעולה שעשינו אתמול ואנחנו כבר רגילים לה.

אז מה עושים?

  1) נכנסים למערכת אסטורנו לחברות ואנשי מקצוע ומפעילים את מערכת האופטימיזציה.
  2) בוחרים את החשבונות שאיתם אנחנו רוצים לעבוד. (בהנחה כי הגדרנו אותם כבר במערכת קודם לכן).
  3) בוחרים את מסגרות האשראי בחשבונות (בהנחה כי הגדרנו אותם כבר במערכת קודם לכן).
  4) מקלידים את סכום ההפקדה (או המשיכה – זה אותו דבר אבל הפוך).
  5) מקבלים את דוח התוצאה שיגיד לנו כיצד לפצל את סכום ההפקדה בין חשבונות הבנק באופן הטוב ביותר עבורנו פיננסית.

עקרונות ניהול חשבון בנק הם רציונאליים ושיטתיים, מסכם בעל חשבון הבנק של המחר. זה לא אומר שהחלטות אינטואיטיביות שלכם בחשבון פחות טובות או פחות נכונות עבורכם. רק שאשראי הוא חשבון של מספרים. גם החלטות אינטואיטיביות צריכות להתבסס על תהליך שיטתי ובמקרה של אשראי על תשתית  חישובית חזקה.
בניהול החשבון של המחר יהיו הרבה יותר כלים, יותר שיטות שיתמכו אתכם ויעזרו – הרבה תודות לאינטרנט. הם יאפשרו לכם לעבד ולשקול את המידע ויעזרו לכם ולהחליט איך אתם רוצים לפעול. כך או כך מה שבטוח הוא שמצבכם ישתפר.

1. אסטורנו זמינה ללא תשלום לכל עשרת אלפי לקוחות חבר- מערכות אסטורנו למשקי בית ומערכת אסטורנו לבתי עסק- זמינות לכל לקוחות חבר לצורך בדיקת חיובי הריבית בחשבונות הבנקים שלהם שנוהלו בבנק אוצר החייל. באמצעות מערכות אסטורנו, יכולים לקוחות חבר לבצע בקרה על מסגרות האשראי שהופעלו בחשבון ועל חיובי הריבית שגבה הבנק. כך -  יוכלו לדעת האם ישנה הצדקה לטעויות החישוב שביצע הבנק ולבקשותיו.
2. דרישה לקבלת גיליונות האקסל - לצורך כך, בנק אוצר החייל נדרש להעמיד את גיליונות דפי הבנק של הלקוחות ולאפשר להם את ביצוע הבקרה מצדם כחלק מתהליך עסקי בין לקוח לבנק. אם עד היום בנקים ביצעו פעולות חד צדדיות בחשבון הרי מעתה, לראשונה בעולם ובישראל יכולים הלקוחות להציג את גרסתם ולנהל שיח אינטראקטיבי עם הבנק. כנדרש ע"פ חוזה מסגרות האשראי חוזה זה מגדיר את תנאי האשראי שעל פיהן הלקוח יכול למשוך כספים מהחשבון, חיובי הריבית מתבצעים ע"י הבנק אחת לשלושה חודשים כאשר –כל אחד מהצדים צריך להעמיד את אישורו בתוך 31 ליום לביצוע החיוב.
3. הדרכה וסיוע - אסטורנו מעמידה לרשות לקוחות חבר מערך הדרכה אינטרנטי זמין באתר החברה המסביר כיצד יש לבצע את פעולות הבקרה ולוודא כי סכומי הריבית הנוספים שעומד לחייב הבנק תואמים את החוזה בין בנק לקוח.

המשמעות היא כי כל לקוחות חבר יכולים בתוך כמה שניות לנתח את חיובי הריבית בחשבונם דרך אתר אסטורנו באינטרנט. יש להקליד את מסגרות האשראי בהתאם לחוזה שהיה עם הבנק, להטעין את גיליונות דפי החשבון (זמינים באתר בנק אוצר החייל באינטרנט) ולראות באמצעות דוחות התוצאה של אסטורנו האם באמת בוצע חיוב חסר או לא ואם כן בכמה זו פעם ראשונה שלקוחות יוכלו להגיב באופן אקטיבי ויעיל ולהוות גורם משפיע בתהליך.